118 סיפור חמישה עשר – גלולת הקסם ובעוד השניים הללו מוכרעים כך על ידי תשוקת אהבה הדדית ממבט ראשון, נשמעה צעקת אזהרה רמה . השניים הרימו ראשיהם כדי לראות מה פשר הדבר ולעיניהם נגלה פיל הדוהר לעברם עם חדקו המתנופף בחמת זעם שהתעוררה בו בעת שהריח פיל אחר . הפיל ניתק את אסוריו, השליך מעליו את רוכבו, המָהוּט, ופתח במרוצה פראית כשהוא שובר ורומס את העצים שבדרכו . מלוותיה של הנסיכה התפזרו באימה, אך מָנַסְוָמִין מיהר בלהט קדימה, הניף אותה בזרועותיו, ובעודה נצמדת אליו בביישנות, מבולבלת מפחד, אהבה ובושה, נשא אותה הרחק מנתיבו של הפיל . או אז חזרו מלוותיה ובהעתירן שבחים על אותו ברהמין אציל, הובילוה חזרה לארמונה . אך בעודן מלוות אותה, הסבה הנסיכה שוב ושוב את ראשה כדי לראות את מצילה, וגם בשובה לארמון הרהרה בצער על האיש שהציל את חייה כשהיא נאכלת יומם ולילה באש האהבה הבוערת . מָנַסְוָמִין, לאחר שראה את הנסיכה נכנסת לחדרי ארמונה, עזב את הגן ואמר לעצמו בקול רווי געגועים וצער : 'אינני יכול להישאר בלעדיה, לא, אינני יכול לחיות בלעדיה . מפלטי היחיד מצרתי זו הוא מוּלָדֶוָה הערמומי, הבקי בכל אומנויות הקסם . ' לאחר...
אל הספר