סיפור שנים עשר – המלך יָסָקֶטוּ, רעייתו וִידְיָדַרִי והשר הנאמן שלו

99 המלך והַשֵּׁד – סיפורי אהבה הודיים עמד להפליג לאי הזהב . בהבחינו בסימני לידתו המלכותית של הסגפן 105 וסימנים מלכותיים נוספים – מיהר – טביעות רגליו הדומות לדיסקוס הסוחר לכרוע ברך לפניו והזמין אותו לעלות על סיפון ספינתו ולהפליג הימה . כשהגיעה הספינה לאמצע האוקיינוס, בקעה אותה עלמה יפיפייה מהמים כשהיא יושבת על עץ המשאלות, ובעת שהמלך הביט בה, כמו 106 המביטה בירח . היא שוררה שיר, בעודה מלווה עצמה בנגינה קָקוֹרָה על נבל, דבר שהפך את שירה למקסים אף יותר : "כָּל זֶרַע פְּעֻלּוֹת שֶׁזָּרַע אָדָם בְּחַיִּים קוֹדְמִים, אֵין סָפֵק שֶׁעָתִיד הוּא לֶאֱכֹל פֵּרוֹתָיו בְּחַיָּיו הַנּוֹכְחִיִּים . לְשַׁנּוֹת אֶת מָה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמַצַּב קִיּוּם קוֹדֵם, לֹא יוּכַל אַף הַגֵּוֹרָל . " בשומעו אותה שרה את שירהּ, ומציגה את מה שהוא הכרח המציאות, הכה במלך חץ האהבה, והוא נותר זמן מה ללא תנועה, נועץ בה את מבטו . ואז החל בראש מורכן לשבח את הים במילים הבאות : "שלום לך, 107 אוצר היהלומים, בעל לב בל - ישוער, אשר בהסתירך את לַקְשְׁמִי, נימפה יפיפייה זו, הולכת שולל את וִישְׁנוּ . אני משליך עצמי בפניך ובוטח 108 שאף...  אל הספר