קוסטהריקר . שונה ממה שמאפיין את הנוף הפוליטי של אמריקה הלטינית : המדינות מתנדנדות בנדנדה פוליטית, שבקצה אחר ישנה סכנה של השתלטות קומוניסטיתמארכסיםטית, ובקצה השני השתלטות של כת צבאית ימינית . ואנחנו מכירים את המתרחש במדינות אלו . ניקארגואה אינה יורדת מהחדשות . ציילה זכורה לנו היטב . ארגנטינה יום יום שומעים על ההתכתשויות במדינה זו . אייציבות היא האפיון העיקרי במדינות אלה . וכל אמריקה הלטינית סובלת מאיפיתוח כלכלי שיש לו השלכות על המצב הפוליטי . ישנו רעב; ישנה אנאלפביתיות, והייתי אומר, שכל המרינות האלה מהוות, במידה מסוימת, חבית של אבק שריפה שעלולה להתלקח כל רגע . קוסטהריקה הנה מורל של מרינה מתונה, מדינה שמצאה את שביל הזהב בין השמאל הקיצוני לימיו הקיצוני, מרינה שבהחלט יכולה להתברר במשטר דמוקרטי המתקיים מזה 38 שנה . שתי המפלגות העקריות מתחלפות בשלטון . אף לא אחת מהן החזיקה יותר משתי קדנציות; ולראשונה מדברים עתה על כר שאולי המפלגה השלטת כעת, ליברסיון נםיונל, תזכה לקדנציה שלישית בבחירות שיתקיימו בעוד כ 3 שנים . המפלגה השניה נוצריתדמוקרטית . הקונצפציה שלה אופיינית למפלגות המרכז באירו...
אל הספר