בורוכוב חי בתקופת שבר . היתה אסימילציה מצד אחד, ומן הצד השני הפועלים היהודיים הפכו לכוח, וזאת עוד לפני פולטאבא . לאחר מכן הוא כבר הטתייר למפלגה הסוציאלדמוקרטית הרוסית . בורוכוב הצטרף למפלגה בגיל צעיר, הוא יצא ממנה, כי לא מצא במצע שלה תשובה לבעיות היהודיות . בורוכוב הביו שלעם היהודי יש סיבה לקיום לאומי . אכן בורוכוב היה מרקסיסט, שראה לנגד עיניו תמיד את הבעיה החברתית הספציפית של העם היהודי . הבעיה הכוללת היא, שליהודים איו לא טריטוריה משלהם, ולא ייצוג משלהם . אך הציונות הסוציאליסטית משיבה תשובה לבעיית האנומליה של העם היהודי . בורוכוב הגיע למסקנה שהעם היהודי, כרי להיות ככל העמים, כדי שיוכל להתנהג ככל העמים, הכרח שיהיה בעל אמצעי ייצור ובעל טריטוריה . בורוכוב היה מהראשונים שהתחילו לדבר על ארץ ישראל, ולא על טריטוריה סתם במקום כלשהו . בורוכוב הפר לציוני עוד לפני המפלגה . ב ,1905 בוויכוח האידיאולוגי שהתנהל אז בעולם היהודיהציוני סביב אוגנדה, היה בורוכוב מהראשונים שידעו את דרכם . הוא עבר במקומות השונים בתחום המושב ברוסיה והרגיש שיש לדון בארץישראל ולא בטריטוריה סתם . הרצל לא ויתר, חלילה, על צי...
אל הספר