שרה שנר-בשמית (לוחמי הגטאות): האם מלחמת הגטאות היתה תופעה שולית?

באמירות התנשאות ויהירות חסרות שחר כגון "אילו הייבו אנחנו שם, זה לא היה קורה ליהודים" וכן "אנחנו ידענו להלחם בגד האימפריה הבריטית וארצות ערב הסובבות אותנו ויכולנו להם, ואילו יהודי הגטאות היו יהודים גלותיים" . . . יצחק צוקרמן אמר פעם במרי לבו "אנחנו מצאנו את הדרך אליכם, אולם איש מכם, ) ז . א . מהארץ, מהקיבוץ ( , לא הגיע אלינו" . גם מרדכי טננבוים­תמרוף, מפקד המרד בגטו ביאליסטוק, לבו היה מר עליו . הוא זעם על כי הארץ, הקיבוץ, הפקירו את החלוצים והעלו במקומם פקידונים . וכר ישם ביומנו ב­ 21 בינואר 1943 : "מולדת, מולדת, ­ בת כלבה כמורי"אולם במקרר . אחר, לאחר מחשבה שנייה, בשיחה עם שליחים לשעבר, שהיו להם נקיפות מצפון, על כי עלי בפרוץ המלחמה ארצה, אמר : "טוב שעזבתם . אילו נשארתם, נוסף על דאגותינו הרבות, הייבו עוד נאלצים לדא 4ג לכם, לביטחונכם" . וזאת האמת . שליחים­צנחנים מעטים לא היו מצילים את המצב, אלא אם היתה אפשרות של הצנחה מאסיבית של אנשים, נשק ותחמושת . הרי יוסף לווארטובסקי והצנחן היהודי אנדזייי שמיט, שהוצנח בפולין, שני הקומוניסטים, אשר יחד עם חברי החלוץ הפעילים, ראשי התנועה, ארגנו באביב 1942 ...  אל הספר