211׀ דן מירון צח", הם היוצרים את האווירה הסיפורית הייחודית של כל סיפור בפני עצמו . לכן — בעיקר בגלל העושר והגיוון העלילתיים — אין דין "מעשה מבעל תפילה" כדין "מעשה מחיגר" או "מעשה מזבוב ועכביש" . כמעט כל אחד מסיפורי המעשיות מעמיד בפני הפרשנים שאלות, שאפשר לכנותן חידות סיפוריות, ופתרונן תובע כניסה לפרטים הקטנים ביותר והופך את המעשה הפרשני למבצע נרחב וממושך, שראוי שיטילו על עצמם חוקרים אחדים . בסדרת עיונים זאת ניאלץ להסתפק בשרטוט כמה מן הקווים המשותפים — התמטיים והסטרוקטורליים — העוברים כחוטי שני בסבך העניינים השונים של הסיפורים בכללם או ברובם . כמובן, גם כאלה ישנם . כמו כן נידרש בקצרה לכמה מן הסוגיות הנרטיביות התיאורטיות, המשתמעות מן המעקב אחר פיתוליהם של חוטי השני והקשרים שהם מתקשרים זה בזה . עם זאת ועל אף כל הנאמר, אי-אפשר יהיה לקדם את הדיון ללא התעכבות שהויה יחסית על סיפור נוסף, מרכזי מאוד, שרבים נדרשו לו — ובצדק, באשר הבנתו הכרחית לשם קביעת מקומו הרוחני והספרותי של ר' נחמן בהקשר של זמנו היהודי והאירופי . מדובר 1 התשיעי במניין י"ג המעשים, ב"מעשה מחכם ותם", 1 כל סיפורי ר' נחמן מברסלב, ...
אל הספר