רזי התנך | 127 מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּגוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָטִמְּאוּאֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ . שָׂמוּאֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים . . . עַד מָה יְהוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ ( עט, א - ה ) . עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּגַּם בָּכִינוּבְּזָכְרֵנוּאֶת צִיּוֹן . . . אִם אֶשְׁכָּחֵךְיְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי : תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי ( קלז, א - ו ) . מזמורי ברכה והודיה : המשורר שמח בקרבתו אל אלוהיו, שם בו את מבטחו ומלא התפעלות על יצירתו . וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי : קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה ( ג, ד - ה ) . אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ ( לג, יב ) . טוֹב לְהֹדוֹת לַיהוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָעֶלְיוֹן : לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָבַּלֵּילוֹת . . . כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָבְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן : מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ ( צב, ב - ו ) . מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָ...
אל הספר