לוחמה בשטח האויב 12 תקפו שיירות אספקה, פגעו בחיילי האויב וביצעו חבלות בקווי תקשורת ותחבורה . במקומות מסוימים, פעילות הפרטיזנים הייתה כה יעילה, שהגרמנים נאלצו להקצות כוחות גדולים כדי להיאבק בהם, דבר שפגע בכושרם הצבאי . למעשה המחתרות והפרטיזנים לחמו למטרה משותפת : סילוק הכוח הפולש מארצם . ההבדל המשמעותי היה בשיטת הלחימה . לשני הארגונים היו קשיים רבים ולכל שיטת לחימה היו יתרונות וחסרונות . המחתרות העירוניות נרדפו על ידי המשטרה המקומית, שברוב הארצות שיתפה פעולה עם הכובש, האס - אס והגסטפו . יתרונן היה טמון ביכולתן להיטמע בתוך האוכלוסייה המקומית, למצוא מקומות מסתור ולנוע בערים בחופשיות . הסכנה הגדולה הייתה בהחדרת סוכנים לשורותיהן, ובעיקר מלשינים . מלשינים נמצאו בכל מקום : חלקם פעלו מתוך בצע כסף, אחרים ממניע אידיאולוגי, והם היו המסוכנים ביותר בעבור אנשי המחתרת . הקושי המרכזי היה בהשגת נשק, וכאן נכנסו לתמונה בעלות הברית, שעשו מאמצים להצניח ציוד לחימה למחתרות השונות . המחתרות גם נבדלו ביניהן בתפיסותיהן האידיאולוגיות . כמעט בכל מדינה הייתה מחתרת לאומנית ומחתרת קומוניסטית . האידיאולוגיה הקומוניסט...
אל הספר