משנה ב

מסכת כלאים 237 מ ש נ ה ב כלומר, ההלכה בגפן שיבשה היא של רבי מאיר, כשם שאמר שאסור בגפן צמר משום מראית עין ( להלן בהמשך המשנה ) . רבי מאיר אומר אף גפן צמר אסור ואינו מקדש – לפנינו בדפוסים : "צמר גפן", וכך ברוב הנוסחאות, אולם יש לקרוא "גפן צמר", וכך בכתב יד קופמן, ס, פ ובשני קטעי גניזה ( ג ,5 ג 17 ) . כמו כן : "והגיה ה"ר יהוסף ז"ל אף גפן צמר נכתב ובספר [ ים ] אחר [ ים ] צמר גפן ונ"ל דטעות הוא כי כשמדברים מן הצמר אומרים צמר גפן, כלומר הצמר של הגפן, אבל כשמדברים מן הגפן של צמר אומרים גפן צמר, הגפן שעושה הצמר" ( מלאכת שלמה ) . גפן הצמר אינה גפן ואינה מקדשת את התבואה אך אסור להביא זרע בסמוך לה כשם שאסור בגפן רגילה, בגלל שיתוף השם ומשום שבכל מקרה היא אינה ירק ודינה כתבואה . היו גם מי שפירשו שאין לזרוע גפן צמר בכרם, והיא נחשבת מין אחר למרות שיתוף השם והתודעה העממית 10 . עצם הצורך לעורר את שאלת דמיון המינים בין גפן לגפן הצמר מלמד שבעיני חכמים הגדרת מינים דומים אינה דווקא הגדרה בוטנית, וגם לא רק דמיון חיצוני, אלא גם דמיון השם . צמר גפן או גפן צמר הוא הנקרא בימינו "כותנה" . בארמית של התקופה יוחדה ...  אל הספר