משנה ה

מסכת כלאים 197 מ ש נ ה ה או על חמש חמש – אף אם הכרם נטוע חמש על חמש אמות בין גפן לגפן ובין שורה לשורה חמש אמות, הירק יקדש ארבעים וחמש גפנים . אמנם לפי החשבון של רדיוס של שש עשרה אמות אם הכרם נטוע חמש על חמש מספר הגפנים אינו אלא שלושים ושבע, אולם המספר ארבעים וחמש גפנים נקבע לפי ארבע אמות בין שורה לשורה, וההבדל בין כרם שנטוע ארבע על ארבע לבין כרם שנטוע חמש על חמש אינו נראה דיו, והרי כמה וכמה הלכות בהלכות כלאיים עוצבו לפי הראייה . המשנה אינה אומרת שגם אם נטועות חמש על חמש יקדשו ארבעים וחמש גפנים, אלא שהדין העקרוני הוא אותו דין . בכך הסברנו קושיה אשר המפרשים עמלו עליה רבות 16 . היו נטועות על שש שש או על שבע שבע – ואם הכרם נטוע בפיזור גדול מאשר חמש על חמש אין הירק מקדש ארבעים וחמש גפנים אלא הרי זה מקדש ( שתים ) 17 [ שש ] עשרה אמה – בלבד . בתלמוד הירושלמי נאמר : "מארבע אמות ועד שמונה אסור ומקדש, משמונה ועד שש עשרה אסור ואינו מקדש" ( ל ע"א ) . פירוש זה תואם את דעת החכמים במשנה בפרק הקודם משנה ט, אך לדעת רבי ורבי שמעון "הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות מותר" להביא ירק בכרמו . המידות הללו של ...  אל הספר