משנה ד

מסכת כלאים 153 מ ש נ ה ד שדה מעורב . הירושלמי מנסח זאת "שני מינין מצטרפין להציל" ( כח ע"ד ) , כלומר שתי שורות מאותו מין נחשבות כשתי שורות של הרישא ( כשדה ) גם אם בין השורות נטועות שתי שורות אחרות . הר"ש מפרש את הירושלמי כמחלוקת האם ההלכה השנייה ( ששורה אחת אסורה ) היא רק לדעת חכמים ורבי אליעזר סובר שמותר, או שהיא לדעת הכול . כפשוטם דברי רבי אליעזר וחכמים הם רק על המקרה השלישי . השאלה היא מה ההבדל בין משנה זו לקודמתה . בירושלמי למשנה הקודמת ( שם ) יש מחלוקת אמוראים : לדעת רבי יוחנן המשנה הקודמת עוסקת בשורה אחת ממין אחר או בשתי שורות, ולדעת שמואל רק בשורה אחת . לפי שמואל ההבדל בין משנתנו למשנה ג ברור : בשורה אחת די בשורה קצרה וצריך הרחקה מסוימת בין השדה לשורה מהמין האחר, ואילו בשתי שורות צריך שורות רגילות וארוכות אבל אין צורך בהרחקה . או לפי הפירוש השני במשנה הקודמת ( בעל תוספות יום טוב ) , בשורה אחת צריך אורך ורוחב מזעריים ובשתי שורות אין צורך במידות מזעריות אלא אם כן זה מצב של זריעה לסירוגין כמו בסיפא של משנה ד, ולדעת רבי יוחנן יש לחפש הבדל אחר בין משנה ג למשנתנו . אפשרות אחת היא לראות...  אל הספר
תבונות