מסכת דמאי 219 מ ש נ ה ג אחרים אינם רואים בו הלכה כלל . זאת ועוד . בחלק מהמקרים תנאי בית הדין הוא הלכה רגילה בדיני מקדש או קרבנות 23 . המשותף אולי לכל ה"תנאים" שאין הם הלכה רגילה, ואין להם נימוק משפטי או הגיוני . הבבלי מדגיש זאת בקבעו שהסכם רגיל חל רק על דבר קיים, אך יש צורך ב"תנאי בית דין" כדי שיחול על קניין עתידי, "דבר שלא בא לעולם" ( בבא בתרא קלא ע"א ) . אם כן, "תנאי בית דין" הוא מונח הבא לבסס נוהג או הלכה חריגה, בכל תחום שהוא, שאין להם ביסוס משפטי רגיל . אנו מכנים מצב כזה "הלכה בלתי לכידה מבחינה משפטית", וזו עדות להשתלבותם של נימוקים או תקדימים בלתי משפטיים שהמערכת המשפטית התקשתה לקבלם . יש ניסיון לשלבם במערכת, אך הביטוי "תנאי בית דין" מראה עד כמה לא צלח ניסיון זה . במבוא הכללי לפירוש המשניות עסקנו בתמונה הכללית של שילוב הרקע החברתי והנימוקים המשפטיים . 23 משנה, שקלים פ"ז מ"ג ; ירו', קידושין פ"ב ה"ח, סג ע"א ; משנה, זבחים פ"ד ה"ו ; טבול יום פ"ד מ"ז . מסכת דמאי 220 פ ר ק ש ב י ע י משנה ד הלוקח יין מבין הכותים – "בין הכותים" הוא המונח הרגיל לארץ הכותים, כלומר לשומרון . בהקשר של משנתנו ...
אל הספר