מסכת דמאי 88 פ ר ק ש ל י ש י החוק והנוהג הרומי, בימי שלום הצבא הרומי אמור לקנות שירותים מהסביבה, אך צבא הנמצא במסע צבאי רשאי לכפות על המקומיים לשלם את מס האכסניה, כלומר להזין ולהלין את חיילי הצבא בביתם . במקורות מספר ברור כי זאת כוונת הדברים . כך, למשל, התלמוד הירושלמי דן מהי הגדרתו של דייר גוי קבוע בחצר . דייר כזה אוסר על בני החצר את העירוב אלא אם הפקיר את רשותו : "אית תניי תני הקוסטור אוסר מיד ואכסנייא לאחר שלשים, אית תניי תני הקוסטור אוסר לאחר שלשים ואכסנייא אינה אוסרת לעולם" ( ירו', עירובין פ"ו ה"א, כג ע"ב ) . "קוסטור" ( קווסטור בלטינית ) הוא תוארו של קצין הכופה את עצמו כדייר לזמן ממושך, והאכסניה היא דיור זמני ביותר של יחידה העוברת דרך היישוב . כן דן התלמוד האם מותר לאדם לשלם ל"אכסניה", כלומר לשלם לחיילים הרומיים כדי שיפנו לגור בכפר אחר או אצל אחד משכניו, והגמרא מבחינה בין "עד דלא ייתון רומאי" ובין "מן דייתון רומאי" ( עד שלא באו הרומאים – משבאו הרומאים ) ( ירו', בבא קמא פ"ג 2 . ה"א, ג ע"ג ) . מס האכסניה מוכר היטב גם במקורות הלא יהודיים, ובמשפט הרומי αίνεχ נראה שזה גם פשט המשנה . עם...
אל הספר