ב. משלים

א י כה זו טא [   631  ] 1 . משל הסוטה והכוהן ( ט [ ב ] ) 2 . מלך המלך שכעס על בנו ( י ; כד ) . 3 . משל האדם שקרו לו אסונות שונים והוא זקוק לנחמה ( רצף משלים רטוריים קצרים, יח ) . 4 . משל לבן מלך שביקש להגביה אבן ( כ [ א ] ) . 5 . משל לחכם שלא ראה אבל מימיו ומת בנו ( כ [ ב ] ) . 6 . משל לחכם שהיו לו שני בנים ומתו ( כ [ ג ] ) . 7 . משל למלך שבאו עליו אויבים והציתו אש בביתו ( כג [ א ] ) . גרעין של משל מופיע גם בקינת האבות כאשר הקב"ה מדמה את עצמו לאב שבנו מת תחת חופתו ( כו [ ב ] , שורות 5 - 6 ) . בשונה ממשלים בספרות העולם שנועדו להוות קישוט רטורי שמשמעותו בדרך כלל ברורה לנמענים, או לחלופין נועדו להוות מעין צופן המסווה את המשמעות הנסתרת של הדברים לקבוצה נבחרת בלבד, מקובל במחקר לראות במשלים המשוקעים במדרשים סוגה ספרותית המצריכה פרשנות על מנת להפיק ממנה את משמעותה . פרנקל הגדיר זאת במונח 'משל הרמנויטי' והציג גישה פרשנית סדורה כיצד יש לנתח את המשלים ולחשוף את משמעותם, הכוללת בדרך כלל משמעות דתית חדשה על יחסי האדם ואלוהיו . 34 דוד שטרן הגדיר זאת במונח 'סיפור רטורי' והציע לנתח את משלי חז"ל בחשיפ...  אל הספר