ק מ ה פי ק יר ם קי רו י ר י יו פ ינ ר [ 521 ] העריכה של הסיפורים מתאפיינת בשימוש במקורות קודמים הלקוחים מהבבלי וממסורות ארץ-ישראליות, תוך עיבודם והוספת יצירה מקורית, כאשר אחד ממאפייני העריכה הוא שינוי פרטים או הוספת דמויות, שמטרתם להעצים את הממד הטראגי של הסיפור, למשל : הגדלת האובדן ומשך הבכי של שכנתו של רבן גמליאל ( ז ) , הוספת נשים המודדות את הבן בסיפור דואג בן יוסף ( יא ) ותיאור שיטתי של אונס בתולות ( יד ) . מאפיין זה קיים גם בסיפורי שבי בני הכוהנים, המופיעים לאחר קובץ סיפורי נוראות החורבן בקטעי הגניזה ובמקורות העקיפים ( ראה בנספח א במהדורה ) . הסיפורים כוללים מאפיינים של איחור בהשוואה למקבילות ובהשוואה לסיפורים במדרשים קדומים והם מתאפיינים באריכות לשון, התרופפות העיצוב הספרותי והלשוני המוקפד, והסבר של דרכי הדרשה המשולבות בסיפורים . יחד עם זאת, ניכרת מלאכת עריכה היוצרת זיקות הדוקות בין החלקים השונים בסיפור ובכך הופכת את המקורות השונים שבבסיס הסיפור לכדי יצירה ספרותית מהודקת, וכן זיקות בין סיפורים שונים, המעניקה להם משמעות רעיונית נוספת . 1 . סיפור השבאי והתינוקות ( סעיף ד )...
אל הספר