ק ג ה רי ר ים מ ב י ר [ 111 ] שהיו בדרך כלל מפוחמים מן האש, כביטוי לעצב, פחד או בושה, מופיע כבר במקרא . 50 הפועל 'נעשן' במשמעות של העלאת עשן מופיע בלשון הפיוט, 51 והוא ייחודי בהקשר זה . אמנם הפועל צריך היה לבוא בלשון רבים בהתאמה למילה 'פנים', אולם התופעה של חוסר התאמה דקדוקית בנוסח פ אינה זרה במדרש . אפשר שהתיבה 'נעשן' היא טעות גרפית וצריך לגרוס 'נעשו', כפי שמופיע בנוסח ש, ובדרשה מקבילה מבחינה מבנית ורעיונית בספרי אגדתא על אסתר מדרש פנים אחרים נוסח א, א . בנוסח נ ר מופיע הביטוי 'נהפכו כשולי קדירה' האופייני לבבלי, 52 והוא בא במקורות שונים גם בצורות 'שהשחיר פניהם . . . כשולי קדירה', 53 'יהיו פניהם כשולי קדירה' . 54 ניתן למצוא שימושי לשון ייחודיים נוספים במדרש : 'ואותן התינוקות היו עומסין עליו' ( נוסח פ, ד, שורה 17 ) — משמעות הצורה 'עומסין עליו' היא מלשון משא, והיא משמשת כאן באופן מטפורי עם נימה שלילית : השבויים שירתו את השבאי בסעודתו ו'טענו' עליו מאכלים . הצורה המקראית 'עומסין / ם' רווחת מאוד בלשון הפיוט, אך היא ייחודית באופן שימושה במדרש . בנוסח ש ג 1 מופיע 'עומדין עליו' ובנוסח ...
אל הספר