45 סימן לז הגבינה נטף על ערמונים שאינם קלופים, יהא אסור לבשל אותם עם בשר . ר׳ יהודה הוסיף עוד בשמו של ר״י שגבינה מלוחה יבשה אין דינה כרותח, הגם שאם התלחלחה, חוזר מעמדה להיות כרותח . ההוספות של ר׳ יהודה מפריס הוכנסו לתוך נוסח דבריו של ר״י בספר ׳תשובות ופסקים׳ . א . גבינים שנמלחו אח׳ עשיתן כמו שרגילים למולחן, כל זמן שלא נרחצו ממנה נר׳ לר׳ דהויא ה [ ך ] א מליחה כרותח דאין נאכל מחמת מלחו . 2 ובדידי הוה עובדא שנטף הציר של גבינה מלוח [ ה ] ב על ערמו, 3 ושאלתי פי רבי בטרוייש מהן לשום אותם בתבשי׳, כי קליפתן חשיבי כי קליפה בעלמ׳ . והתירם ר׳ . מתוך דבריו משמע דהוי כרותח, 4 אע״ג ששמע מר״ת שלא היה רוצה לחושבן אין נאכלין מחמ׳ מלחן, מ״מ מלוחי׳ הם יפה כמליח [ ת ] ג קדירה . 5 אבל כשעלו מן הרחיצ׳ מקץ ה׳ ימים, שרגילות לרוחצם מאותה מליחה, שוב אינה כרותח . ודווקא בשר וגבינה בעודם מלוחים ובעוד׳ לחים חשיבתו מליחתו כרותח . אבל כשהן בימי החורף, 6 אינו אומ׳ ר׳ דמליחתו הוי כרותח ולא יכנס דבר הנוגע בהם מחמת חוזק המלח . אבל אם חוזרין ומתלחלחין על ידי מים אחר שיבשו, יכול להיות דשייך לומ׳ במליחתו דהוי כרותח מחמ׳ שא...
אל הספר