227 ספר חפץ למסכתות בבא קמא ובבא מציעא תקון, ומתניתין נמי מסייע ליה, שנים אוחזין בטלית, 136 והא הכא כיון דתפיש אנן סהדי דמאי דתפיש הילך הוא, וקתני ישבע . < ה ע"א > { { [ דין ר ] עייא [ דכל ] יומא [ הוו מ ] סרי ליה [ חיוו ] תא [ בסה ] די } } ההוא רעיא דכל יומא הוו מסרי ליה חיוותא בסהדי, ההוא יומא מסרו ליה בלא סהדי, לסוף אמ' להו לא היו דברים מעולם, אתו סהדי אמרי דאכל תרתי מינייהו, אמ' ר' זירא אם איתא לדר' חייא קמייתא משלם ומישתבע אשארא . א' ליה אביי והא גזלן הוא, אמ' ליה משכנגדו קאמינא השתא נמי ניחייביה מדרב נחמן דתנן מנה לי בידך והלה אומ' אין לך פטור ואמ' רב נחמן משביעין אותו שבועת הסית מדרבנן, 137 דרב { נחמן } תקנתא היא < ה ע"ב > ותקנתא לת ( נ ) קנתא לא עבדינן . ותיפוק לי { { ד } } הוה ליה רועה ואמ' רב יהו' סתם רועה פסול, לא קשיא הא דידיה הא דעלמא, דאי לא תימא הכי אנן חיותא לרועה היכי מסרינן הא קא עברינן משום לפני עור לא תתן מכשול, אלא חזקה אין אדם חוטא ולא לו . { { [ דין ] הכופר [ במלו ] ה [ או בפ ] קדון [ פסול ] } } מתני' . זה ישבע שאין לו בה פחות מחצייה . אמ' רב אידי בר אבין א' רב ח...
אל הספר