20 פרק ראשון במקום אחר מעיד ר' יהודה החסיד על מגוון רחב הרבה יותר של אפשרויות שהתקיימו בזמנו הלכה למעשה : יהודים כרכו לעתים את כתבי היד שלהם בקלפים שנחתכו מכתבי יד של שכניהם הנוצרים, 11 ולצִדם כרכו הנוצרים את כתבי היד שלהם בקלפים שנחתכו מכתבי יד עבריים : שני חסידים היו להם ספרים והוצרכו לקושרם [ = לכרוך אותם ] , והיה גלח בעיר שבקי לקשור ספרים יותר מן היהודים . החסיד האחד היה נותן ספרים שלו ליהודי שלא היה בקי כמו הגלח, כי אמר [ . . . ] אם הגוי יקשור, מבזה הספרים, וגם השייורים שמא יתקן בחיתוכים [ = בחתיכות הקלף שיגזור מהספר ] ספרים פסולים שלו . וחבירו אמר [ . . . ] לקשור שאר ספרים [ = שאינם ספרי תורה ] בטבלאות שלומדים בהם אין אסור לתת להם לקשור . והיה עומד עליו כדי שלא יקח השיורים בספר פסול שלו . 12 חכם אשכנזי אחר, שחי בסוף המאה השש עשרה, התריע גם הוא על השימוש בכתבי יד עבריים לכריכת ספרים, ודבריו מכוונים, כפי הנראה, ליהודים שנהגו כך : מה שראיתי נוהגין בעונות הרבים לרוב שכורכין ספרים בספרי קדש קדשים אשר כבוד ה' מלאים ונעשים מטושטשין ונמחק השם הגדול ברוך הוא [ . . . ] וראוי להרים קול כשופ...
אל הספר