159 לאומיות, מרחבים משותפים ופוסט-ביקורתיות ב"תערוכה תמידית" | מרב ירושלמי היסטוריה קצרה של “פוסט-ביקורתיות" 1 ההיסטוריה הקצרה של ה"פוסט-ביקורתיות" רק מתחילה להיכתב בשנים האחרונות . במבט לאחור אפשר למצוא לה מגוון נקודות התחלה . חלקן נטועות בעשורים הקודמים, למשל בפרשנות הפוליטית שהציעה חנה ארנדט לתיאוריית הטעם של קאנט כבר ב- 1970 ( 1982 Arendt ) , וחלקן מאוחרות יותר, כמו הטקסט של הפילוסוף ז'אן-לוק ננסי מ- 1991 על הקהילה הלא יצרנית ( 1991 Nancy ) או שלושת הספרים של אנטוניו נגרי ומייקל הארדט, שניסו לסרטט מחדש את פועלם של “הרבים" 2 בשלוש נקודות ההתחלה ( multitude ) בעולם הגלובלי בתחילת שנות האלפיים . האלה נעשה ניסיון להניח לפעולת הפירוק והחשיפה של נרטיבים גדולים ושל יחסי כוח שהציעה לנו התיאוריה הפוסט-סטרוקטורליסטית ולדמיין חלופות טובות יותר של קיום חברתי וקהילתי . הכותבים האלה הציעו, בדרכים שונות, אפשרויות ביקורתיות שהתמקדו לא בפירוק הקיים או בהחייאה שמרנית של העבר אלא בדמיוּן אפשרויות נוספות, לעיתים אוטופיות, שיוצרות אופק ציבורי משותף . כפי שמראים הדיונים הנוכחיים בפוסט-ביקורתיות, וכפי שי...
אל הספר