12 מֵעבר לדמיון הליברלי של המחקר הביקורתי בישראל וקהילות רבות . הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקבוצות מוחלשות שאת קולותיהן ביקש המחקר הביקורתי להשמיע . השיח הביקורתי מתקשה להציע פרשנות שקשובה לחוויות החיים של יחידים המשתייכים לאותן קבוצות כאשר הללו דוחים את החזון הפרוגרסיבי . במקום זאת, הוא מצמצם את עולמם לכדי נגזרת ישירה של המבנה החברתי ויחסי הכוח . ולא זו בלבד — וכאן טמון חלקה השני של האי-נחת — אלא שגם המשימה הפוליטית שהשיח הביקורתי קיבל על עצמו, קרי לרומם את המדוכאים, אינה זוכה לתמיכה . זיהויו של השיח הביקורתי עם עמדה פוליטית מסומנת ושנויה במחלוקת דוחק אותו לקרן זווית, מטיל ספק בנחיצותו, ובעיקר מקים עליו עוד ועוד מתנגדים . אסופה זו מבקשת להתמודד עם השבר הכפול הזה בשתי דרכים : ראשית, באמצעות הפניית המבט הביקורתי כלפי נקודת העיוורון הליברלית, שנדמה כי הפכה לכתם בלתי נראה בשדה הראייה של המחקר הביקורתי ; ושנית, באמצעות חילוץ הביקורת מהדקדוק הליברלי והצעת מרחב פרשני חלופי מנומק ורב-תחומי שאותו אנו מכנים "פוסט-ליברלי" . כאן המקום לשלוש הערות הבהרה . הראשונה נוגעת להבחנה בין המונח "...
אל הספר