243 זמנו ומקומו של הפייטן שלמה סולימן ייתכן שקהילה זו ישבה בתחומיה של ארץ ישראל, אך ממצאים שעלו מן העיון בקדושתאותיו של הפייטן למועדים מעלים על הדעת את האפשרות שבמהלך חייו הוא פעל גם בקהילה ארץ ישראלית ששכנה באחת מן הארצות הסמוכות לארץ ישראל . 24 בצד זיקתו הבסיסית של מחזור היוצרות של הפייטן למנהג בני ארץ ישראל, יש בו גם רמזים למנהגים ולמקורות שמקובל לראותם כאופייניים לבני בבל . 25 ניתן לשער שהפייטן שמוצא משפחתו ממחוז סנג'אר שבצפון עירק, קלט במרוצת חייו גם מסורות בבליות, או ששימש בשלב כלשהו של חייו גם בקהילה ששילבה במנהגיה בין מסורות 24 במחקר קדושתאותיו של הפייטן העליתי את האפשרות שאחת מקהילות בני הגולה שלמענן פייט סולימן קדושתאות דרה סמוך לתחומי ארץ ישראל, ולא בארץ ישראל עצמה . השערה זו מסתברת לאור הממצא העולה משרידי הקדושתא של הפייטן ליום שני של סוכות . הקהילה שלמענה נתחברה קדושתא זו לא חזרה ביום טוב שני של סוכות על הקריאה ב'שור או כשב' ( ויק' כב, כו ) כשאר בני חוץ לארץ, אלא קראה 'ביום השני' ( במ' כט, יח ) , כקריאתם של בני ארץ ישראל ביום זה . האפשרות הסבירה להסבר תופעה זו היא שהקהילה ...
אל הספר