219 מנהגי קריאה בתורה ובנביא ומנהג הלכה העולים ממחזור היוצרות של שלמה סולימן על פי דין התורה יולדת זכר טמאה שבעה ימים ויולדת נקבה טמאה שבועיים . בתום ימים אלו חלים 'ימי הטוהר' : שלושים ושלושה ימים ליולדת זכר, ושישים ושישה יום ליולדת נקבה . על פי דין התלמוד הבבלי, נידה לה ע"ב – לו ע"א, מותרים ליולדת יחסי אישות עם בעלה בימי הטוהר אף אם ראתה בהם דם . ברם, בתקופת הגאונים רווחה בקרב קהילות בני ארץ ישראל חומרה להימנע מחיי אישות משך כל ימי הטוהר של היולדת, בניגוד להיתר המקורי שהתקבל בקרב רוב גאוני בבל . 16 נראה אפוא שדברי הפייטן 'וְגַם מֵעֶרֶשׂ עֲטוּרָה' מייצגים את החומרה שרווחה בזמנו בעיקר בקהילות שבהן שימש . 16 ראו בהרחבה ובהעמקה : זימר, ימי הטוהר של היולדת . אף שזימר מציין שם ( עמ' 221 ) את דעתם של כמה מהגאונים ששללו אף הם ברמות שונות של החמרה את יחסי האישות בימי הטוהר, ביניהם רב צדק גאון הנזכר בשמו, ומפנה לרמב"ם ( משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פי"א הט"ו ) המזכיר 'תשובות למקצת הגאונים שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף ארבעים ויולדת נקיבה אחרי שמונים', הרי שהוא מסכם בבהירות : 'ברם הקו הנוקשה ה...
אל הספר