ב. תורת הצורות הפייטנית

158 פרק שביעי נעשתה לעתים לצורך החריזה או לשם האקרוסטיכון, אך פעמים רבות ניכר ששינוי הבניין מקורו בטעמים אמנותיים בלבד, במגמה להקנות צביון ייחודי ללשון הפיוט . יש לציין כי חלק ניכר מתופעות חילופי הבניינים שבמערכות היוצר של שלמה סולימן שכיח אצל פייטנים שקדמו לו, ואפשר שהפייטן לא ראה חריגה בהטיות שנראות חריגות בעינינו . 2 . שלמה סולימן היטה פעלים עלולים ופעלי ע"ע בעבר ובעתיד על דרך פעלי עו"י, כמקובל בפיוט הארץ ישראלי לדורותיו . 44 לעתים ניתן לתלות את קיצור הפעלים בצורכי אקרוסטיכון וחריזה, אך במקרים רבים נראה שהפייטן השתמש בצורות אלו של הפועל כחלק מן המורשת הלשונית של לשון הפיוט הארץ ישראלי . לא מסתמנת מגמה מצד הפייטן לחדש צורות מקוצרות ייחודיות . 45 3 . הפייטן השתמש בתדירות נמוכה בצורות העתיד המקוצר . 46 ברוב המקרים לא הושפעה גזירת צורות אלו מאילוצי חריזה ואקרוסטיכון . צורות העתיד המוארך 'טֹרַח' ( י, 91 ) , 'מִתְיַלְּדִים' ( ו, 51 ; נדיר ) , 'יָקַץ' ( י, 17 ) , 'לִכְשׁוֹר' ( כט, 32 ) , 'לִחֵץ' ( ב, 129 ; נדיר ) , 'הֻלְמַדְתָּ' ( מח, 31 ; ייחודי ) , 'לִמְרוֹר' ( לב, * 100 ; נדיר מאוד ) , ...  אל הספר