2 פרק ראשון אהוביו אל' שפורסם כששמו של הפייטן עליו, 5 לא זיהה דוידזון את שלמה סולימן כמחברם של פיוטים נוספים שנדפסו בסמוך לזולת . מחקר הפיוט עמד לראשונה על מרכזיותו של שלמה סולימן עם פרסום מאמרו של מנחם זולאי 'קוריוזים מפיוטי הגניזה' ( תש"ה ) . 6 בניגוד גמור לציפייה שעלול לעורר שמו של המאמר, הציב בו זולאי, בקצרה כדרכו, יסודות מוצקים לחקר פייטנותו של שלמה סולימן, והגיע בנושא לכמה קביעות התקפות גם כיום . זולאי עמד על פוריותו העצומה של הפייטן ( הוא נטה לשייך לו כאלף פיוטים ) ועל השכיחות הרבה שבה מועתקות יצירותיו בכתבי היד של הגניזה . אף הוא רשם כשלוש מאות קטעי גניזה שבהם מועתקים פיוטיו של שלמה סולימן והטעים את המגוון הרחב של סוגי הפיוטים שיצר : מחזור יוצרות לפרשות השבוע הכולל מערכות 'כפולות ומכופלות', וקרובות ויוצרות לכל מועדי השנה והימים המצוינים . זולאי לא העריך ביותר את כוחו היצירתי של שלמה סולימן וקבע כי אין פיוטיו של שלמה סולימן ראויים לכינוס אלא מפני שיש בהם הד נאמן למצבה הרוחני של יהדות המזרח בזמנו . 7 זולאי עוד ציין את מוצאו הבבלי של שלמה סולימן – ממחוז סנג'אר שבצפון עירק – והזכיר...
אל הספר