222 ו ה ו א י מ ש ו ל ב ך ? ראינו שמרבית הפוסקים בעבר וכיום אינם מתירים הכאת נשים, אך עם זאת מרביתם אינם סבורים שהכאת נשים היא סיבה מספקת לכפות על הבעל לתת גט לאשתו . הסיבה העיקרית לכך שהכאת נשים אינה נתפסת כעילה לכפיית גט היא ששינוי תפיסה זו מחייב שינוי מהותי של מעמד הבעל בהלכה כמי שמצב הנישואין נתון בידו . די שעולה הרעיון להחשיב הכאת נשים כעילה לגירושין, ומייד נשמעות התנגדויות לכפיית הגט . המצב הקיים אבסורדי : בעל המכה את אשתו, שמעשיו מעידים על רצונו למשול בה, הוא היחיד שיכול לשחררה ממצבה הקשה . אם כן, אף על פי שמרבית הרבנים סבורים שהכאת נשים היא מעשה איוֹם שאסור לעשותו ודוחים את המחשבה שיש להתיר לבעלים להכות את נשותיהם כרצונם בלי חשש שייענשו על כך, הם נוקטים גישה מתחמקת, המתַפקדת בפועל כהסתייגות מההתנגדות להכאה . גישתם מושפעת מחוסר רצונם להקטין את מעמדו של הבעל בהלכה או לשנות את מעמד האישה מגורם פסיבי ליוזֶמת פעילה שמעמדה נתון בידיה שלה . אני מכנה את גישתם "התחמקות" משום שהיא מתאפיינת בהתחמקות מאחריות ובפחד משינוי . אפשר לכנותה גם "תסמונת ספיקת הכפיים" : האין המצב נורא ? אבל מה אפשר...
אל הספר