התערערות נקודתית: מעמדו של צה"ל בנרטיב הציוני־דתי המיליטריסטי בתקופת האינתיפאדה השנייה

מאפייני המיליטריזם הציוני-דתי 214 ובקבוקי תבערה ללא שום איפוק, מתקרבים למוצב, מטפסים על גדרות, יורים ומבצעים מעשי לינץ', הם לא מאופקים . לעומתם, חיילי צה"ל מקבלים פקודות להתפאר : לא לירות במחבלים חמושים, לא לפתוח באש אלא אם מאתרים ידיהם ומנטרלת את מקורות אש ועוד . זו מערכת מגבלות שכובלת את האינסטינקט הטבעי של הלוחם . מפקדי צה"ל הבכירים עדיין מכנים את מפקדי המחבלים 'עמיתים' או 'מקבילים' . איך נצפה מהם שיילחמו בעמיתים . ובמקבילים ? " על צה"ל וחייליו,של ממש למגמת התבוסתנות של הקצינים הבכירים השלכות מוכים בצבא ומשפיעה באופן ניכר עלשכן "רוח המפקד" שורה על הדרגים הנ פעילותם : "מחלת ההבלגה והחששנות חלחלה מזמן אל תוך רוחו של צה"ל עצמו . באינתיפאדה הקודמת המחלה אובחנה בעיקר בדרג הגנרלים, עכשיו היא התפשטה כבר בכל צה"ל לאורך ולרוחב . מדובר במחלה נדירה, שחיידקיה פל שבכותפות העליונות . הסימפטום עוברים מאדם לאדם דרך בלוטות הפלא העיקרי הוא פרשנות בלתי נלאית . כל מ"פ הוא פרשן מדיני, ומפקדי החטיבות מורה לצלף לפגוע 12- הם כבר פרופסורים בחוג ליחסים בינלאומיים . המ"מ בן ה בקיר ולא ביורים, כי הוא מודאג שמא...  אל הספר
כרמל