242 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן האיש הכפרי מבקש לדעת אם מישהו ביקש רשות להיכנס שעה שהוא גווע למול השער ושמיעתו נחלשת . השומר מרעים עליו בקולו ועונה לאיש הכפרי כי “שום איש זולתך לא היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן, כי 68 הכניסה הזאת נועדה רק לך . עכשיו אני הולך וסוגר אותה“ . מבחינה תמטית קולקה לא קרא ספרות אודות השואה, לא ביקר במוזיאון או ראה סרט הקשור לנושא . באחת הפעמים שלקח לידיו ספר העוסק בנושא חש ניכור מוחלט לעולם ולנופים המתוארים שם . מבחינתו התקיימו “שתי שפות שונות — שפה אחת שאיני מבין אותה ושפה שנייה שבה אני חי את 69 קריאה בשפה הספרותית הובילה אותו לחוויה שהוא ראהאותה התקופה“ . כאותנטיות של ניכור . כפי שכבר ציינתי, כשהתמודד עם המצוקות נמלט אל 70 ושקע בסיפור לפני החוק , אותו הכיר היטב . לאחר קריאת השורות קפקא, האחרונות הוא ביקש לדעת האם השער שבסיפור — בהתאמה לשער שעמד בפניו — הוא פתח הכניסה או היציאה שלו, לאושוויץ או מאושוויץ ? האם זו “דרך הכניסה והיציאה — היציאה אולי, או הנעילה — היחידה העומדת 71 מול שאלה זו עומד גם האדם בטקסט הקפקאי לפני פתוחה רק בשבילי“ . החוק . וכך כתב קולקה : האדם ...
אל הספר