84 ה ס פ ר ו ת כ נ וג ד ן אפשרות הקיום כפי שבחטין ראה אותה . הוא ביקר את תפיסת הסובייקט הרציונלי של דקארט ואת הדטרמיניזם הפרוידיאני, והתמודד עם שאלות המאפשרות לסובייקט לפרוץ מתוך תפיסה מקבעת שמצמצמת אותו . הספרות מבטאת את התנועה של הכוחות שבתוכם מצוי הסובייקט . תנועה אחת פועלת ככוח אל המרכז ( ציר צנטריפטלי ) המוכוונת ליצירת סובייקט אחדותי וקוהרנטי הקשורה לנורמות תרבותיות, בעוד שהתנועה השנייה היא של כוח מבזר ( ציר צנטריפוגלי ) של פירוק המרכוז ( דה-צנטרליזציה ) , המניע את היחיד לעבר קיום סובייקטיבי . בחטין תיאר את הכוח השני ככוח של "היות" — "אני-למען- 74 בחטין עצמי" . שני כוחות אלה מעצבים את השיח התרבותי באופן כללי . ראה את הסובייקט הספרותי, כמי שמסרב להיות מוכל במבט הסמכותי של המחבר ( authored ) הממסגר אותו . הסירוב להיות מקובע מהווה נקודת פריצה ותנועה אל מעבר למוסכמות ולקודים תרבותיים . לכן הסובייקט הספרותי נשאר במצב תמידי של “העתיד לבוא“ ( yet to be ) . בכך ניתן גם ביטוי לפוטנציאל הטקסטואלי המאפשר לסובייקט לפרוץ מתפיסה הגמונית ומקבעת לעבר האפשרות של "העתיד לבוא" . הספרות יכולה להציע ל...
אל הספר