ר י ה ט ר ג ימה 8 8 לדון במעבר ההיסטוריגםהמושג של הנשגב הדינמי מאפשר,המבע האמנותיים לאובייקטלא ניתן לייחס,כאמור,את השגבשמאחר . מהטבעי אל המלאכותי העצמה הסובייקטיבית מופיעה בדיוק במושג של,כלשהו אלא רק לסובייקט . הנשגב הדינמי ית הנשגב הדינמי עליו לעמוד בפנייעל מנת שהאדם יחווה את חוו,לפי קאנט אחרת לעולם לא יוכל לשפוט,לפחד מפניואל לאדםאך . מושא מאיים ומפחיד השעיית האינטרס כאן . בלבד ( רמינטיבידט ) שיפוט רפלקטיבי אלא שיפוט קובע אך לא לאיים כדי כך,מצד אחד על המושא לאיים – מופיעה באופן סתירתי 9 . שהאדם יחוש בסכנה כשם שנשלל מהאובייקט היפה האינטרס אך הוא עדיין החוויה אמורה : מהכיוון השלילי,כך גם הנשגב,אמור לספק הנאה כלשהי האפשרות שקאנט מעלה . מנת לעורר אינטרסאך לא חזק דיו על,לעורר פחד ,האם המושא המעורר בנו את רגש השגב הדינמי : מעוררת את השאלה הבאה אבל לא מספיק כדי שנתיירא מפניו הלכה,עשוי לעורר בנו מורא רבאמנם האובייקט מעלה מורא רב כל כך שאנוקאנט מעלה את הדוגמא שבה ? למעשה עלאו,בה כל התנגדות לו תהיה חסרת טעםמסוגלים לחשוב על האפשרות ש שעצמה זאת מופעלתגדולה מזו שלנו בליהאפשרות שהוא מופיע כבעל עצמה...
אל הספר