געגוע אל המוחלט 122 הצהרות החרדה של יונג בדבר האפשרות שהוא הופך פסיכוטי, הרי הוא אינו מאבד את הסובייקטיביות שלו, ולמרות ההצפה המתלווה להופעתם של התכנים הראייתיים והרגשיים, נקודת הראות של האגו שלו לעולם אינה שיח-קום מרכזי יותר בדו הולכת לאיבוד . ככל שהנפש מציפה ותופסת מ שבין יונג לבין נפשו, כך עמדת האגו הופכת משמעותית יותר בעמידה פנים אל פנים מול נפשו . יונג, כותב קוואי, לעולם אינו מזניח את עמדת האגו . עמדותיהם של שטיין וקוואי מתפצלות בשאלת זהותם של המתים ; בעוד ולמתים ב"שבע הדרשות"ככלל, ספר האדום שבעיני שטיין יש להתייחס ל 198 בפרט, באופן סימבולי, הרי שקוואי תוהה אם יש להבין את המתים בספר באופן מטפורי וסימבולי, או להתייחס אליהם כאל המתים הממשיים . מודרנית- מצויד בשתי נקודות מבט : האחת פרההוא ניגש לשאלה זו טיים . מנקודתיפנית : עבורו, המתים של הספר הם המתים הקונקר – והאחרת מבט יפנית, הוא כותב, האבות הקדמונים הם אלים החוזרים אל העולם באופן קבוע . בתרבות היפנית "אנשים נמצאים במגע עם המתים או שהמתים ממשיכים קשר חי עם האנשים החיים . זה נורא אם המתים לא יוכלו להיות ם . הם זקוקים מסוכני הם בקשר...
אל הספר