"אירוע" – על החלל שבין הנראֶה למתגלֶה

געגוע אל המוחלט 118 180 הנוכחית ; ציה אלה מייצגות אנשיםנשמות מוטרדות וחסרות אוריינט ( ותבטיח Angst שחיו ומתו ללא סימבוליזציה מיתית שתכיל את אֵימתם ) אוריינטציה רוחנית מתמשכת של-להם בית בטוח בעולם ; הן ייצוג של דיס מי שעמדו מול המוות נטולי תודעת משמעות, של – העבר וההווה מסוכסכים וחסרי אמונה . שביעית מניחה את דעתם של המתים ; תשובתו של פילמון בתום הדרשה ה מצליחה לממש עבורם קשר ישיר בין ( -Self הנשגבוּת שמסמל הכוכב ) ה האלוהי לבין האנושי באופן הנותן מזור למצוקתם . מכאן, על פי פרשנותו של שטיין ל"שבע הדרשות", ניתן לומר כי האחרונות מציעות מתודה – פסיכולוגית של האדם- המסייעת בפילוסו של נתיב להתפתחות המנטלית בעידן שלאחר מות האל . פרשנות זו, המתייחסת לטקסט – לאינדיווידואציה כאל אלגוריה המבטאת את היעדר המשמעות המאפיין את הפוסט מודרניזם, מאיינת באופן משתמע את ה"אירוע" או הפנומן המגיח, קרי את- התנסותו החווייתית של המחבר . הדרשות ושל הטקסט לעיל מעוררת את השאלה אםקריאה מעמיקה של האירוע השמיעתי והראייתי, שבהליך רדוקטיבי צומצם לכדי טקסט, הגיח מאזור דמדומים היפותטי ומופשט המצוי בין מודעות האגו לבין עמקי ...  אל הספר
כרמל