76מבוא ( , ומנגד הוא אינו מסלק את האונטולוגיה המתמקדת בהוויה ככללותה ratio ניתנת להסבראלוהים, אינה – העל הקרטזיאנית- ( . ישות being qua being ) במונחי סיבתיות, כותב מריון ; היא מהווה את סיבת עצמה ומוצבת כרקע, 202 בלעדיו אין, לקיום הדברים כולם . הראיה האנתרופולוגית נוסח דקארט שלמותו של הסובייקט, שנתגלתה לו תוך-לקיומו של אלוהים מצביעה על אי צוהרבייקטפותחת עבור הסושלמותו-הטלת הספק ; ההודאה העצמית באי שלמותו נגלית לסובייקט רק מאחר שנטוע בו קנה-אי – לוודאות חדשה מידה של שלמות שהושם בו על ידי ישות שלמה ממנו שמוכלות בה כל- 203 אלוהים . – השלמויות, או במילה אחת מכאן, קיומו של אלוהים הקרטזיאני הוא תוצר המהלך המחשבתי שלפיו הסובייקט חייב להניח את 204 של דבר שלם שאינו נובע כהיסק של הניסיון החושי . קיומו המודל המטפיזי הקרטזיאני מקביל, לשיטתו של מריון, לאפיון המסורת לוגיה, כפי שניסח זאת היידגר . אם-תיאו- המטפיזית המערבית כאונטו מעוגנת בסובייקט היודע – האל הקרטזיאני – ההכרה בהוויית ההוויות ? האם באלוהים עצמו או באדםהאותה הוויאותה, היכן ימוקם הרקע ל טוען,הוא המנסח כאן פרדוקס ; מחד גיסא, ,שואל מריון – ...
אל הספר