2 הצופן של שמעון פרס

119 שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי בכל זאת שהוא ייחס לה חשיבות . הוא רצה להיות אהוב, אהוד ומוערך, כפי שהעיד על כך חברו הקרוב הסופר עמוס עוז : החולשה הגדולה ביותר שלו היא הצימאון הבלתי נדלה שלו לאהבה . אם הוא הולך להיפגש עם קבוצה של מתנחלים, הוא צריך שיאהבו אותו . אם ייפגש עם קבוצה של רדיקלים מהפוסט- ציונים - הוא צריך שגם הם יאהבו אותו . לפעמים שתי הפגישות מתקיימות באותו יום . כשזה מתפרסם בעיתון, יגידו שהוא זיקית ולא אמין וחמקמק . וזה פוגע נורא בתדמיתו . [ . . . ] זו הבעיה הגדולה של פרס ; בלעדיה היה מגיע לפסגות גדולות [ . . . ] האהבה מעוורת את עיניו ; הוא רואה אותה במקום שהיא איננה . כשהוא לא מוצא את האהבה הוא נפגע עמוקות, אך מצנזר את ההתנהגות שלו . אין לו היכולת להפיק מעצמו זעם אמיתי, זעם גדול מאוד, על משמיציו ועל מבקריו העקרוניים, וגם על יריביו, במקום זאת הוא מפיק הסברים מאולצים, ולפעמים גם התפתלויות, רק כדי לא להפסיד את האהבה . 388 בנו של פרס, חמי, תיאר את הדברים מנקודת מבטו : "אבא שלי חי מאהבה, מחפש אהבה וזקוק לאהבה, הוא עושה את כל השגיאות שעושה אדם מאוהב, יוצר קשרים עם אנשים כאלה או...  אל הספר