הערות

12 . למשל במחקריהן של ניצה קרן, פנינה שירב, יעל פלדמן, חנה נוה, דנה פריבך-חפץ, שמרית פלד ותמר מרין, שכתבו בעיקר על סגנון הכתיבה של עמליה כהנא-כרמון, והתייחסו בין השאר גם לדמות הנשית וליחסי הכוחות בינה ובין הגבר . 13 . וראו גם Merin , Tamar . Spoiling the Stories : The Rise of Israeli Women's Fiction . Evanston , Illinois : Northwestern University Press , 2016 . לדעת מרין, כהנא-כרמון מנכסת את לשונו של עגנון, האב הספרותי, שאותו מכנה מרין בשם "הסב הגדול" של כהנא-כרמון, באמצעות דיאלוג אינטר-סקסואלי, חוצה מגדר . מהלך מנכס זה הוא, לדעת מרין, התשובה לאחת השאלות המוכרות והמוזכרות ביותר בביקורת ביחס לכתיבתה של כהנא-כרמון, השאלה ששואלת נעימה ששון את עצמה בסיפורה : מהו "הסוד ההופך חלש לגיבור" ( שם, עמ' 144 ) . האפשרות להצטרף לטקסט הקנוני מבלי להיכנע לסמכותו, היא שהופכת הן את הדמות הנשית והן את כהנא-כרמון עצמה כאישה סופרת, מחלשה לגיבורה ( שם, עמ' ,81 92 ) . 14 . לילי רתוק מציינת שאומללות האישה הנשואה מופיעה ביצירת כהנא-כרמון כתופעה קיומית חסרת פתרון ( רתוק, הקול האחר , עמ' 287 ‑ 303 ) . 15 . לדעת ...  אל הספר