פרק 5 : חמ"ל [ 71 ] בכול הכוח . אני אצנית במרוץ נגד הזמן . בתקווה שהם יבינו את גודל השעה ויסלחו לי . בהמשך, אני משנה את המסר, ובמקום לומר "הם יחזרו" אני טובעת את המילים : "הם חוזרים" . הדרך שבה אנו מבטאים את עצמנו משפיעה על המעשים שלנו והמעשים שלנו מעצבים את המציאות . זהו בסיס טכניקות התכנות הנוירו-לשוניות שבהן עדנה ואני משתמשות כדי להתמודד עם הלחץ ולהרגיע את עצביי כשאני מדברת עם התקשורת, וזהו תהליך שצריך לעבור דרך הגוף . עד מהרה אני בוחרת לדמיין שיש בליבי יהלום ענק, מעין מגנט אשר מחבר אותי לסהר ולארז . הם בחיים, אני יודעת . הם חוזרים ! אמונה זו מקרינה ונוגעת בנשים אחרות, אימהות של חטופים ואימהות שניצלו מהתופת . כל יום יותר נשים אומרות את מילות הקסם הללו . אבל לא רק נשים, גם גברים . מחלקים שונים בחברה שלנו . עשרות יוזמות פרטיות של אומנים ואנשים פרטיים מנציחות את סהר וארז בציורים ויצירות כתובות . ציירת מציירת לי בהזמנה את היהלום והלב המחוברים לגופי ולילדיי, אחר שולח לי שיר . בצק הלחם מתחיל לתפוח . שרשרת אנושית וסולידרית מחברת אותנו לחטופים . לאחר כשבוע באילת, עדנה ואני מחליטות לעבור לתל...
אל הספר