מנחם רוזנר

האוליגרכיה וחוק הניוון של הניהול הדמוקרטי בקואופרציה, והם מציעים גם כל מיני תרופות, שבחלקו נראות לי דווקא בכיוון ההפוך מזה הנכון . ואני רוצה לשאול את עצמי, אם התשובות אצל דניאל הן בכיוון הנכון . אני רוצה להתייחס לשני הדברים החרשים המוצעים כאן . ראשית, אין שום ספק שהמניה, כפי שהיא קיימת בארץ, ) ובצורה זו היא אמנם אינה קיימת בשום מקום ( היא אחת הסיבות האמיתיות להסתאבות הקואופרציה בארץ . אבל נדמה לי, שההצעה האלטרנטיבית אינה מרחיקת­לכת דיה . שמענו כאן על ההצעה האלטרנטיבית ההפוכה, הקיצונית יותר ­ הלא זה הדגם של מונדרגון, שבו יש רק תעודת השתתפות, שאינה שואפת בשום אופן להגיע לעלות המלאה של מקום העבודה . וככל שהצלחתי להבין, כאן מדובר בהחלט על כך, שאמנם בהתחלה זו יכולה להיות השתתפות חלקית, אבל המטרה היא שזה יגיע לעלות של מקום העבודה . ולי נראה, שהמכנה המשותף בין ההצעות האלה שהוגשו לנו הוא, שמדובר בהן לא על בעלות מלאה בירי חברי הקואופרטיב, אלא על שילוב בין בעלות של חברי הקואופרטיב לבין הבעלות הכללית של חברת העובדים . בהצעת דניאל מדובר על כר, שאמנם לכל אחד יש קול אחר ושווה, אבל לעובדים שונים יכול...  אל הספר