אברהם דניאל, החוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב

למציאות או מפני שבמרוצת הזמן הסתאבו . ובמקום שיחוללו שינוי חברתי על­ידי הצגת דגם של חברה אחרת, הרי למעשה נבלעו והתבוללו בתור המשטר הקפיטליסטי . כאשר אני נתבקשתי על­ידי אשר מניב לכתוב חיבור זה ) ואני מרגיש את העובדה הזו, מפני שלא כל כך ששתי למהר במסקנות בטרם ביצוע המחקר ( , ידעתי שיש אתגר ממשי שיש להשיב עליו . הקואופרציה הייצרנית בארץ, במתכונתה הקיימת, לא הצליחה . זאת עובדה שאיש לא יוכל לסתור אותה . ומכאן ברור שיש יסוד רפורמי בהצעה המוגשת בנייר­העבודה שלי . אני חוזר ומרגיש : המודל של הקואופרציה הייצרנית בארץ, כפי שהוא נתגבש, הוא תולדה של המציאות . לא תוכלו להצביע על הוגה רעות כלשהו, שהציע את המתכונת הזו . ויש בר . אלמנטים שהופכים את הכשלון לבלתי­נמנע . כאשר ערר המניה מוגדר כחלק מהרכוש של האגודה, ההולר וגדל במשר התפתחותו של הקואופר­ טיב, הרי הוא הופר לרועץ גם לחבר הקואופרטיב וגם לעובר השכיר שהיה רוצה להיקלט כחבר באגודה השיתופית . כאשר אתר . קובע שכר שוויוני והמציאות משתנה ) ואנחנו זנחנו את הרעיון של המשכורת המשפחתית ( ­ גם זה מהווה מכשול, שכן המוכשרים והטובים עוזבים ויישארו אלה המסתפקים ...  אל הספר