368 סנדרה פֶּטריניָאני 62 נטליה כבר ב- ,1967 במחזה "המזכירה" . גם הרומאן הקצר "משפחה" מאוכלס בדמויות הסגורות כל אחת באנוכיות הדיכאונית שלה ובעצם בזרוּת הדדית, אך מוקפות בבואם ובצאתם של אנשיה של מין משפחה מורחבת שהשכנים בקומה, או הדיירים האחרים באותו בניין, מתַפקדים בה כבני-משפחה קרובים . סְביב איזו איוואנָה ריביֶרָה ואיזה קַרמינֶה דוֹנאטי, ארכיטקט בן ארבעים, ש"בזמנו, בנעוריהם, היו נאהבים וחיו יחד, ואילו עכשיו הם 63 מתנועעת אנושות סוערת ללא מרכז וללא מטרה . ישהיו רק חברים", לדמויות בעלים ונשים בהתאמה, ומאהבים חדשים, וילדים עם בני-זוג אחרים, ועוד ילדים החולפים לידם, ילדים של מכרים, וחמות, ועוזרות- בית ציוריות, וחברים הומואים בלתי-נמנעים, וגבר שמכה נשים כסימן לקושי בלתי-פתור ביחסים עם המין האחר או עם העולם בכללותו . דברים רבים מתרחשים ברומאן הקצר הזה, אבל לא שום דבר שמתבלט . אפילו האהבה אינה מוחלטת או מושיעה . כשקרמינה מתאהב באולגה הצעירה והנוירוטית ש"הסתובבה בבית וטילטלה את שערה הארוך לכאן ולשם" ( היא מזכירה את ה"מסתרקת ופורעת את השיער" מנעוריה של נטליה ) , היחסים מסתיימים עד מהרה ומותיר...
אל הספר