342 סנדרה פֶּטריניָאני הבנתי שהדרך תיקח לה שמונה שעות : הרכבת עצרה בכל התחנות ! אלוהים אדירים, חשבתי, היא תשנא אותי עכשיו . בערב טלפנתי אליה הביתה בחיל ורעדה, לברר אם היא הגיעה בשלום, וציפיתי להתפרצות זעם . מצאתי אותה דווקא כולה מרוצה, כי יכלה להיתקל בהמון אנשים שונים שעלו בכל תחנה . בכך היו היא ואלזה דומות : הן אהבו באמת את העם" . מיקלה שלי נכתב כטקסט שרובו ככולו רומאן מכתבים . נטליה כתבה אותו בין אוקטובר לדצמבר ,1972 זאת יצירת מעבר, הרומאן ששובר את השתיקה הנרטיבית הארוכה שלה אחרי אמרות משפחה, והוא מעביר את נטליה גינצבורג אל הספרים הגדולים של חמש-עשרה השנים האחרונות : משפחה, משפחת מנצוני, העיר והבית, סרנה קרוז או הצדק האמיתי . במהלך השתיקה שלפניו נטליה עדיין השמיעה את קולה מעל דפי העיתונים ובמחזותיה, ולקחה חלק באירועי השעה של חברה אשר נראתה בעיניה יותר ויותר מדכאת ונטולת כיוון, חסרת מוסר וסדר, אנוכית ולא צודקת, חברה שאיבדה לחלוטין את המשמעות, את קנה-המידה . גם הכתיבה לעיתונים ולתיאטרון הופכת אצלה לצורה של "אוטוביוגרפיה מושהית", גם אם מקוטעת ומאופקת, כפי שמבקרים לא נמנעו מלציין . העמימ...
אל הספר