האֶשְׁכּוֹלִית וְהַשָּׁד ארבע תשובות למשאל על תרגום שירה

189 במצלוליו, לפעמים אפילו במבנהו — וכל זה כדי להגיע, אחרי מסע ארוך ועקלקל, אל אותה נאמנות נכספת . בסופו של דבר, התפקיד שלי הוא להפוך את המשורר הזר לדובר עברית . לא לגייר אותו, לא לייהד אותו, לא להפוך אותו לישראלי או לציוני או לבן תקופתי ( בהנחה שמדובר במשורר לא עכשווי ) , אבל בהחלט כן להביא לידי כך ששירו ייקרא כאילו נכתב מחדש בעברית . זאת מלאכה סובטילית מאוד, שכדי לעשות אותה נאמנה צריך אוזן טובה וחוש מידה, וגם קצת השראה לא תזיק . במלאכה הזאת אני נסמך בעיקר על שני אלמנטים : קודם כול, על המצלול . אני דואג לטוות רשת צלילית ענפה לשיר המתורגם, ממש כמו בשיר מקורי . הכוונה היא לא בהכרח לחיפוש של מקבילה עברית מיידית לכל אליטרציה או אסונאנס הקיימים במקור, אלא למצב שבו צליליהן של המילים העבריות הם שמובילים אותי ומשתיתים את השיר לא פחות מאשר משמעויותיהן המילוניות של המילים . ושנית — אני משתדל לצייד כל שיר מתורגם בתיבת תהודה עברית . זה יכול להיעשות באמצעות הדהוד של שברי פסוקים מקראיים או של ציטוט מהתפילה, או של צירוף הלקוח משיר של ביאליק או של דליה רביקוביץ, או מלשון העיתונות או הדיבור העכשווית —...  אל הספר