עזבו את החרוז, בואו נדבר רגע על משקל על הנעדר הגדול בשירה העברית

147 בתחומי האמנות השונים, שבתרבויות אחרות הגיעו לפרקן כמה עשורים קודם לכן . * אלא שבמקרה המיוחד של העברית המודרנית, הדברים, כרגיל, מסובכים יותר מאשר בשפות אחרות, בעלות היסטוריה ליניארית רציפה . אצלנו, בגלל השינויים מרחיקי הלכת שעברו על השפה העברית, פעלה היציאה המודרניסטית נגד המשקלים הקלאסיים בתוך הקשר לשוני, פואטי והיסטורי-תרבותי שונה לחלוטין מאשר בשפות אירופה השונות . למעשה, בתוך תחומי העברית זאת הייתה, במידה רבה, אנטיתזה נטולת תזה . שבירת הכלים הפואטיים של "דור המדינה" הייתה, בכל הכרוך בשאלת המשקל, בגדר יבוא טהור, פעולה שלאורך זמן לא היה לה כמעט על מה להישען בתודעתם המשותפת של קוראי השירה העברית . מדוע ? משום שבשירה העברית המודרנית מעולם לא התקיימו משקלים מסורתיים של ממש . בעברית הקלאסית ( משירת ספרד בימי הביניים ועד לשירת ההשכלה במאה התשע-עשרה ) נכתבה השירה במשקלים כמותיים, שאינם רלוונטיים לעברית המודרנית, ושאוזנינו כלל אינן שומעות אותם . ואילו בדורות הראשונים של השירה העברית המודרנית — דורותיהם של ביאליק, טשרניחובסקי, שטיינברג, פיכמן, שניאור, וגם אברהם בן יצחק, דוד פוגל 148 או אור...  אל הספר