"חייבים להלחין את זה!" על הלחנת שירי משוררים בישראל ו"נכסי צאן ברזל" אחרים

10 המשמעות, אבל בהמשך כבר ויתרתי על כל ניסיון להבין . פיזמתי את המילים כאילו הן ג'יבריש גמור, כשם שפיזמתי באנגלית את "רספוטין" של בּוֹנִי אֶם או את "ווטרלו" של אבבא בלי להבין אף מילה : "וְהוּא קָשֶׁה כַּלֵּב / וְהוּא נוֹקֵב כָּעַיִן / הוּא מְבַקֵּשׁ כַּפֵּר הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָאת / וְהוּא רַחוּם כַּגֵּו / וְהוּא נִגָּר כַּיַּיִן / הוּא מִתְנַגֵּן בְּבַהַט-אֶבֶן אֶת-נִשְׁמָת" . השיר היה להיט לזמן קצר, ואז נשכח וכמעט לא הושמע עוד . בגיל שבע-עשרה, כשנתקלתי לראשונה בספרו של יונתן רטוש ( אוריאל היילפרין, יליד 1908 ) 'חופה שחורה' ובו השיר "על חטא", נזכרתי בצביקה פיק . לראשונה קישרתי בין השיר שהותיר אותי נבוך כעשור קודם לכן לבין שירו המורכב, הארוטי, הארכאי במתכוון, של רטוש . תוך כדי שקראתי את השיר מהדף הבנתי שבעצם אני מכיר את כל מילותיו בעל פה : זה היה גילוי מסעיר . בזכות הלחן, שהתוודעתי אליו בגיל צעיר, נטבעו במוחי המילים המסובכות של המשורר ה"כנעני" . מאז ועד היום אני מסוגל לשלוף אותן בכל עת . הן נעשו חלק ממני . אני יכול למלמל אותן ללא קושי מתוך שינה . תחילה הייתי אסיר תודה לצביקה פיק . בבית ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד