חלק שלישי 158 מכוון אותנו אל הדרך שבה עלינו ללכת ומעודד אותנו לטפח חיים רוחניים . אנחנו מאפשרים לקולות הרמים יותר של היומיום להדריך אותנו, פונים לטלוויזיה או למחשב ואומרים לעצמנו "מחר אטפח את חיי הרוח, מחר אקשיב לקולות, מחר אפתח מרחב לשקט," או "אני יודע מה כדאי לי לעשות אבל אני עייף, מוטרד, לא פנוי . אעשה זאת מחר . . . " יונה בורח בכיוון מסוים — למטה : "ויֵרד" ליפו, "ויֵרד" לספינה, "יָרד" אל ירכתי האנייה ( א ג - ה ) . הוא מסתגר וניתן לומר שהוא מדוכא . הוא יורד ויורד ובזמן הסערה הגדולה, כאשר המלחים נאבקים בים, הוא יורד לירכתי האנייה ונרדם . הוא בורח מהחיים, מנסה לבטל את עצמו, להיעלם, למות . אין זה מוות של הגוף אלא בריחה מהסערה, אותה ניתן לראות כדימוי לחיים — הפגיעות שלנו, הקשיים שלנו, הסערה המתמדת של חיינו . סערת החיים היא הקארמה . יונה פועל בניגוד לאמת הפנימית שלו והקארמה מכה בו, כמו שהיא מכה בנו לפעמים כשאנו לא קשובים לקולות שבתוכנו . המלחים הם אנשים טובים ומלאי חמלה, הם לא רוצים להזיק ליונה . גם אחרי שהם מגלים שהסערה פרצה בגללו הם עושים הכול כדי להימנע מלפגוע בו . בשלב מסוים הוא אומר...
אל הספר