אני הוא מכלול מעשיי ומחשבותיי 29 קיומנו, ולמרות זאת רבים מהאנשים שקיבלו התקף לב סיפרו שלפני כן לא הבחינו בשום בעיה . איך ייתכן שאנו לא מכירים את לבנו ? דוגמה אחרת היא העיניים שלנו . אנו משתמשים בהן ללא הרף . לעתים אנו סובלים ממתח בעיניים ומכאבי ראש, וכתוצאה מכך נזקקים למשקפיים . אך איננו מעלים בדעתנו לתת לעינינו את המנוחה ואת תשומת הלב, התמיכה והאהבה להן הן זקוקות במקום לדחוף מולן זוג זכוכיות . האם אנו מתייחסים לגופנו ולחלקיו השונים כמו מבוגר שדוחף מוצץ לפיו של תינוק בוכה כדי לסתום את פיו, או שאנו מתייחסים אליו באהבה ובתשומת לב, מנסים להבין את צרכיו באמצעות מעקב אחר הסימנים העדינים שהוא משדר ? נדמה כי מערכת היחסים שלנו עם הגוף מתבססת במידה רבה על התפיסה "זה בסדר, הוא לא זקוק לי, אני יכולה לשכוח מזה . " אנו מבחינות בשינינו רק אם יש לנו כאב שיניים ; אנו לא מבחינות בראשנו אלא אם הוא כואב ; ואיננו חוות אף אחת מנשימותינו במלואה — אלא אם כן אנו סובלות מאסטמה . אנו מנווטות את גופנו על טייס אוטומטי . אך התייחסות עמוקה לגופנו, למשל באמצעות מדיטציה או פסיכותרפיה הממוקדת בגוף, יוצרת מודעות להתנהל...
אל הספר