תפיסת פחמן ולכידתו

208 פרק שש-עשרה שרפת הפחם להפקת יחידת אנרגיה בכ- % 25 לעומת תחנה ללא לכידת פחמן . מסיבה זו השיטה אינה נחשבת לאפקטיבית, ותועלתה לצמצום פליטת דו-תחמוצת הפחמן מוטלת בספק — כמות דו-תחמוצת הפחמן הנלכדת דומה לתוספת הפליטה כתוצאה מתוספת השימוש בפחם . שנית, נדרשת תוספת עלות לתהליכי ההפקה במתקני אנרגיה בגלל הצורך בלכידת פחמן . לפי אומדנים שונים, תוספת העלות ליחידת אנרגיה יכולה להגיע ל- % 05- % 60 ממחיר החשמל המופק בתחנת הכוח . בתנאים אלו ספק אם תהיה מדינה שתסכים להפעיל בצורה מסחרית מלאה בהיקף הנדרש תחנות כוח עם לכידת פחמן . קושי נוסף הוא סדר הגודל הנדרש ללכידה והטמנה . מתקן הטמנה ראשון שיתחיל לפעול בים הצפוני בשנת 2024 הוא בעל יכולת הטמנה של 5 מיליון טון דו-תחמוצת הפחמן, אך יעד הלכידה והסילוק הנדרש כדי להגיע לאפס פליטות בשנת 2050 הוא כ- 7 מיליארד טון בשנה ועוד כמיליארד טון בלכידה ישירה מהאוויר . לכידה ישירה מהאוויר ( Direct Air Capture ) , המכונה גם "פליטה שלילית", נועדה להפחית את ריכוז דו-תחמוצת הפחמן שכבר נמצא באטמוספרה . כדי להצליח בכך, יש לפתח טכנולוגיה שתוכל ללכוד דו-תחמוצת הפחמן בריכוז של...  אל הספר