48 פרק שלישי סמכותיים, אבל אם דוחים תשובה זו — קשה למצוא נימוק טוב ליחס הכנוע הזה . קשה למצוא הצדקה טובה להתייחס אליהם אחרת מאשר אל כל ספר אחר שמתיימר לומר לנו מה לעשות ומה לחשוב . את ההסברים שהוגים דתיים נותנים ליחס הסמכותי למקורות אפשר לחלק לשני סוגים : הסוג הראשון הוא הסבר בסגנון זה שהובא למעלה — שהתכנים הגיעו באיזשהו אופן מאלוהים . זה ההסבר הפשוט . הסוג השני הוא ההסבר הלא פשוט, שהתכנים לא הגיעו מאלוהים, ובכל זאת הם מחייבים אותנו . לא מדובר בשני מחנות, אלא בשני סוגים של הסברים שלרוב משולבים יחד . כך למשל, יש החושבים שהתנ"ך הגיע מאלוהים בהתגלות נבואית ( הסבר מהסוג הראשון ) , והמשנה והתלמוד כוללים תערובת של מסורות שהגיעו מאלוהים והועברו בעל- פה עד שהועלו על הכתב ( שוב הסבר מהסוג הראשון ) , לצד פרשנויות ותקנות של רבנים . ומדוע יש להתייחס לפרשנויות ולתקנות של רבנים כאל סמכות ? תשובה אחת היא, כי כך אלוהים קבע, ואת הקביעה הזאת הוא גילה באחת ההתגלויות הנבואיות . זה בעצם הסבר מהסוג השני, שאומר שעל אף שמדובר בתכנים שלא הגיעו מאלוהים, הם מחייבים . אומנם, במקרה זה, מקור הסמכות הוא עדיין ציווי ...
אל הספר