106 פרק אחד-עשר ונתקעים באדמה לפניהם, דן לדבריו לחם ללא חת, לא גילה שום פחד ואפילו ניכרה בו התלהבות על אף שכבר אז כינה עצמו אנרכיסט וטרוצקיסט ובוודאי שלא הייתה בו הערצה ללוחמים . אחרי כיבוש ירושלים ומעבר הגדוד לחברון השתייכו השניים לקבוצה של אחד-עשר חיילים שהוחזרו לירושלים והוצבו לשמירה במלון אינטרקונטיננטל הירדני לשעבר . ואז, נזכר זנד, כאשר הגיעה משלחת של מלונאים ישראלים שבדקה את האפשרות לרכוש את המלון ניצב דן עומר לפניהם וקילל אותם כדרך שעשה לחברי הכנסת מן הברזלים של 2 טעמון . ההתנגדות של דן עומר לתוצאות המלחמה באה לידי ביטוי פומבי בחתימתו על עצומה שהופיעה בעיתון ה א ר ץ ב- 22 בספטמבר 1967 : זכותנו להתגונן מפני השמדה אינה מקנה לנו את הזכות לדכא אחרים כיבוש גורר אחריו שלטון זר שלטון זר גורר אחריו התנגדות התנגדות גוררת אחריה דכוי דכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי קורבנות הטרור הם בדרך כלל אנשים חפים מפשע החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים נצא מהשטחים הכבושים מיד העצומה נכתבה במשך כחמש-עשרה דקות בקפה הרלי שבפינת הרחובות יהודה הלוי וקרליבך בתל אביב, על ידי העיתונאי חיים...
אל הספר