הגיל והמעמד של הדוברים, ובדיבור המשולב של המספר שמאפיין אותם . על רקע צמיחת המאפיינים של "נורמת לשון המספר" ( נל"ה ) עלה והופיע על במת הספרות העברית גם מאיר שלו, הגם שהתייחד לו מקום משלו בזכות העושר הלשוני וזיקתו העמוקה למקרא ולעושרה של העברית . הרציג ( 1998 : 74 ‑ 75 ) אפיינה את כתיבתו ואת כתיבתם של סופרים נוספים בני דורו כפואטיקה של עודף, שלאחריה הגיעה מה שהיא כינתה "פואטיקה של דלות" או של צמצום, למשל אצל סופרים כאורלי קסטל-בלום ואתגר קרת, כל אחד מהם בדרכו הייחודית . המגמה של כתיבה בנוסח נל"ה, שדובריה הראשיים היו קנז, יהושע, עמוס עוז ובני דורם, ניכרת גם בספריהם של מספרים צעירים יותר כצרויה שלו, דוד גרוסמן, יהודית קציר, דורית רביניאן, וביניהם גם מאיר שלו . בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 נראה היה שאת מקומה של נורמה זו תפסה לשון מקומית, דיבורית ורחובית, בעיקר בקרב סופרות שכתבו בגוף ראשון כעירית לינור, גפי אמיר או לימור נחמיאס . אולם נוכחותה של נל"ה ניכרת גם בספרים שנכתבים כיום וגם בלשון ההגות . בראשית דרכו של שלו כסופר לילדים חל שינוי ברור בהתייחסות אל ההורות ואל הילדים . התופעה הבולטת בספרו...
אל הספר