פ ע י ל ו ת ח ב ר ת י ת ל בֵ נ ה ש ח ור ה 413 בווליום נמוך מחשש שיתייגו אותי כערסית או כפרחה . שירה מזרחית ביקורתית ובועטת נקראה, והרגשתי שכמעט כל שורה נלקחה מתוך סיטואציות מחיי ומהסביבה שגדלתי בה . הרגשתי שייכת, פגשתי אנשים שדומים לי ומנכיחים את הזהות שלהם בגאווה גדולה, שמפרקים כל אחד ואחת בדרכם את יחסי הכוח . כמה יפה כאן, חשבתי, בשוליים, בדרום השחור, ואולי לראשונה מצאתי את עצמי מתחברת לזהות שלי על דרך החיוב . תהליך ההתפכחות הזה, שהתחיל בהמון שמחה, מוזיקה טובה ומפגשים אנושיים מחברים, הפך לא פשוט ואפילו שובר לב בהמשך . הוא דרש ממני להתמודד עם קונפליקטים רבים ולחפור פנימה והחוצה . מצד אחד ביקורת עצמית, שדרכה ניסיתי להבין איך ולמה ברחתי ואפילו קצת הזנחתי את המקום שממנו באתי . מצד שני, ביקורת חיצונית כלפי עוולות שלא חשבתי שהמדינה שאני חיה בה מסוגלת לבצע . הרגשתי צורך בעוד מידע . למזלי, הרשתות החברתיות שלא היו קיימות בתקופת נעוריי היו כלי פרקטי לאיסוף מידע ולהפצתו . התחלתי לעקוב אחרי פרסומים של חלק מהאנשים שפגשתי באותו לילה ונחשפתי לאנשים חדשים . קראתי פרסומים, כתבות, מאמרים וטורי דעה, צפי...
אל הספר